כסלו תובלה וסחר בע"מ נ' מאירסון

החלטה

המשיבה ביקשה לעכב יציאתה של המבקשת מן הארץ. בהתאם להחלטת כב' הרשם הפקידה המשיבה עירבון בסך 15,000 ₪, שהיה תנאי לכניסתו לתוקף של צו העיכוב. בסופו של יום ביטל כב' הרשם את צו העיכוב. המבקשת מבקשת את חילוט העירבון.

כללי:

1.בשלהי שנת 2010 הגישה המשיבה כנגד המבקשת בקשה לביצוע שטר. ביום 13.1.11 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע השטר. מאחר והמבקשת הייתה באותה עת בארה"ב, חתמה על התצהיר שצורף להתנגדות בפני הקונסול הישראלי במיאמי. ביום 16.6.11 החליט כב' הרשם סעדון ליתן למבקשת רשות להתגונן גם ללא חקירתה הנגדית של המבקשת. הרשות להגן ניתנה בנקודה אחת ויחידה, והיא שטרם חלף הזמן הסביר, בנסיבות העניין, לקיום ההתחייבות על פי ההסכם המפטיר אותה מחבותה.

2.ביום 16.6.11 הגישה המבקשת בקשה במעמד צד אחד לעיכוב יציאתה של המבקשת מהארץ (להלן-"הבקשה"). ביום 19.6.11 נעתר כב' הרשם לבקשה, הורה בצו ארעי על עיכוב יציאתה של המבקשת מהארץ, כאשר תוקף הצו הוא לשנה. כב' הרשם התנה את תחילת תוקפו של הצו בהפקדת עירבון בסך 15,000 ₪. העירבון הופקד בקופת בית המשפט ביום 23.6.11.

3.הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 22.6.11, אך לבקשת המשיבה נדחה מועד הדיון. בסופו של יום נערך הדיון בבקשה ביום 17.7.11. ביום 14.7.11 הגישה המבקשת תגובתה לבקשה, בה הבהירה כי מדובר בבקשה משוללת יסוד וחסרת תום לב. ביום 17.7.11 התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה. בתחילת הדיון אמר ב"כ המבקשת כי אביה של המבקשת גוסס, וכי אין להשאיר את צו העיכוב על כנו. המשיבה סירבה לביטול צו העיכוב.

4.ביום 20.7.11 נפטר אביה של המבקשת. עקב צו עיכוב היציאה מן הארץ שהיה תלוי ועומד כנגד המבקשת, לא הגיעה המבקשת ארצה להשתתף בלוויית אביה המנוח ולשבת את שבעת ימי האבל עם בני משפחתה.

5.ביום 20.9.11 החליט כב' הרשם לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד המבקשת בנימוק שהמשיבה השתהתה רבות לפני הגשת הבקשה ובנימוק שיסוד ההכבדה על ביצוע פסק הדין, אם וכאשר תזכה המשיבה בתביעתה, אינו מתקיים.

טענות הצדדים:

6.המבקשת מבקשת בבקשה זו לחלט את העירבון אותו הפקידה המשיבה כתנאי למתן צו עיכוב היציאה מן הארץ. לטענתה נגרמו לה צער ועגמת נפש כתוצאה מכך שלא יכלה להגיע ללוויית אביה המנוח ולא יכלה לשבת את שבעת ימי האבל יחד עם בני משפחתה. כן טוענת המבקשת כי נגרמו לה הוצאות כספיות בגין טיפול משפטי בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ שהוגש כנגדה. בהתאם לכרטיס הנהלת חשבונות של בא כוחה אותו צירפה המבקשת לבקשתה, עולה כי סכום ההוצאות אותו שילמה לבא כוחה מגיע לסך 12,333 ₪.

7.המשיבה טענה שיש לדחות את בקשת המבקשת, מהסיבות כדלקמן:

1) למבקשת לא נגרם כל נזק בעטיו של צו עיכוב היציאה מן הארץ;

2) צו עיכוב היציאה מן הארץ היה תקף לשלושה חודשים בלבד;

3) בקשת המבקשת הייתה סבירה בנסיבות העניין אף על פי החלטת בית המשפט;

4) סיכויי הגנתה של המבקשת קלושים;

5) על פי הפסיקה, על המבקשת להביא ראיות לנזקיה, וזאת לא עשתה.

חילוט העירבון – הפן המשפטי:

8.תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"(א)פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם.

(ב)חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר.